הבתים והחצר
רח׳ יפו
רח׳ קינג ג׳ורג׳
מתחם חסבון
העיר העתיקה
1
תכנית התמצאות, מרכז העיר ירושלים
1
המשולש הירושלמי
Application is no longer available.
מתחם חסבון ממוקם במרכז ירושלים של ימינו, סמוך למשולש שבין הרחובות יפו, המלך ג'ורג' ובן יהודה, ובמרחק הליכה מן העיר העתיקה. מיקומו מציב אותו באזור ההתפשטות הראשונית של העיר מחוץ לחומות באמצע המאה ה־19.
2
תכנית סביבה, מתחם חסבון
2
2
תכנית סביבה, מתחם חסבון
3
Application is no longer available.
3
פריסת חזיתות
חזית מערבית
חזית מזרחית
3
4
4
מבט מכיוון דרום, 1940
מקור: סוכנות הצילום ׳מטסון׳
מתוך: תיק תיעוד אדר׳ שעיה רוט, 2023
5
6
Application is no longer available.
7
התפתחותו של מרכז העיר ירושלים המודרני היא תהליך הדרגתי שהחל באמצע המאה ה-19, עת החלה העיר לצאת את גבולות העיר העתיקה. בעוד שבתחילה שימש האזור בעיקר למגורים דלילים ולחקלאות, תפקודו כמרכז עסקים עירוני החל להתהוות רק משנות ה-20 של המאה ה-20. הלב הפועם של אזור זה, המוכר כיום כ"משולש הירושלמי" (בין הרחובות יפו, המלך ג'ורג' ובן יהודה) לשי ם תצא של היום מסומנת, עבר תמורות קרקעיות משמעותיות שהושפעו מכוחות דתיים, פוליטיים וכלכליים.
נקודת מפנה משמעותית התרחשה בשנת 1863, כאשר נזיר יווני-אורתודוקסי בשם אנטימוס רכש את לב השטח, שלימים יהפוך לרחוב בן יהודה וכיכר ציון, כחלק ממהלך רחב של רכישת קרקעות על ידי הפטריארכיה היוונית-אורתודוקסית. רכישה זו התאפשרה הודות לשינויים דרמטיים במעמדה של האימפריה העות'מאנית ובחוקיה:
חוק הקרקעות העות'מאני (1858)
הוס פתי את החוק כpdf לדרייב האימפריה, שהייתה שקועה בחובות וביקשה לייעל את גביית המיסים, חוקקה את חוק הקרקעות המפורסם. החוק חייב רישום מסודר של קרקעות ("טאבו") ואפשר לראשונה בעלות פרטית מלאה על קרקע, מה שאפשר לגופים כמו הכנסייה לרכוש שטחים נרחבים באופן חוקי ומוסדר.
היחלשות האימפריה וה"קפיטולציות"
במחצית השנייה של המאה ה-19, האימפריה העות'מאנית הייתה תלויה בחסדי המעצמות האירופיות (כמו רוסיה, צרפת ובריטניה) שעזרו לה במלחמותיה. בתמורה, נאלצו העות'מאנים להעניק לאותן מעצמות זכויות יתר ("קפיטולציות"), שאפשרו לנתינים זרים ולמוסדות דת נוצריים לפעול בירושלים בחופשיות, לרכוש נכסים ולבנות מוסדות חינוך ודת מחוץ לחומות, כמעט ללא התערבות השלטון המקומי.
5
Plan of the town and environs of Jerusalem, 1858
6
קבוצה של חיילים ועובדי מדינה עות׳מאנים, ירושלים
מקור: daily sabah
7
חוק הקרקרעות העות׳מאני, 1858
במקביל לרכישות אלו, החלה התבססות של מעצמות אירופיות ומוסדות נוצריים באזור, עם הקמתם של מוסדות כדוגמת בית הספר "טליתא קומי", מנזר רטיסבון ובית הספר שמידט לשים תמונות שלהם. למרות פעולות הבניה הללו, אופיו של האזור נותר כפרי ומפוזר, כשהוא משובץ בחלקות חקלאיות, טרסות ובורות מים, ללא רשת רחובות מסודרת.
יתרונה של הכנסייה היוונית
בניגוד למעצמות האירופיות, אנשי הכנסייה היוונית-אורתודוקסית נחשבו נתינים עות'מאנים, מה שהקל עליהם עוד יותר את הליכי הרכישה הבירוקרטיים לעומת גורמים זרים לחלוטין.
8
מנזר רטיסבון, מבנה צרפתי, ראשית המאה ה-20
צילום מנייר מכתבים
9
טליתא קומי, מבנה גרמני, רחוב המלך ג׳ורג׳
10
בית הספר שמידט לבנות, מבנה גרמני, רחוב הלל
8
9
10
11
עם סיום מלחמת העולם הראשונה ותחילת המנדט הבריטי, עבר האזור שינוי דרמטי. לחצים כלכליים הובילו את הפטריארכיה למכור חלק מאדמותיה, ובהן "גן אנטימוס", לחברת הכשרת היישוב הציונית בשנת 1922. רכישה זו, לצד סלילת רחוב המלך ג'ורג' על ידי השלטון המנדטורי ב-1924, האיצו את האינטנסיפיקציה של המרקם העירוני. התכנון החדש, בהובלת האדריכל ריכארד קאופמן, שאף ליצור "מסדרונות" אורבניים רציפים בסגנון אירופי, המאפיינים את רחובות מרכז העיר עד ימינו. בתוך המרקם המתחדש הזה, נותרו איים בודדים ששמרו על אופיים המקורי והמנותק, וביניהם מתחם חסבון.
מתחם חסבון מהווה עדות חיה להתפתחותה האורבנית של ירושלים מחוץ לחומות. תהליך הבנייה במקום נפרש על פני כשבעה עשורים, מאמצע המאה ה-19 ועד שנות ה-30 של המאה ה-20, ויצר מרקם אדריכלי עשיר המשלב מסורות בנייה מקומיות עם השפעות מודרניות.
Application is no longer available.
שלב 1 | סביב שנת 1860
ראשיתו של המתחם בבניין A, המבנה הדרומי והקדום ביותר. זהו בית טיפוסי מן הסוג הליוואני - תכנית מסורתית של אולמות מגורים במזרח הים-התיכון, שבה חלל מרכזי מוארך (ליוואן) משמש כגרעין הבית ומוקף בחדרים סימטריים. טיפוס זה מוכר במרחב הערבי-עירוני כפתרון אקלימי יעיל: הצבה על ציר צפון–דרום, פתחים גבוהים ותקרות מסיביות מאפשרים אוורור טבעי, הצללה ונוחות תרמית לאורך השנה.
למרות שבניין A נראה כבית חד-קומתי, כבר בשלב זה התקיימה תחתיו קומת תת-קרקע, ובה חללים צנועים ששימשו לאחסון ולפעילות חקלאית, וכן בור מים. מידות החדרים והמבנה הפנימי מלמדות על שימוש חקלאי מובהק, ככל הנראה כחלק ממשק קטן בבעלות משפחה ערבית-נוצרית.
על בסיס הממצאים הפיזיים ותיק התיעוד, ניתן לחלק את התפתחות הבינוי לשבעה שלבים מרכזיים, המעידים על המעבר מבית בודד בלב כרם למתחם עירוני צפוף:
12
בצמוד לבניין נחפר באותה תקופה בור גדול - בור שמאוחר יותר ייבנה מעליו בניין B - וממנו, כך נראה, נלקחו האבנים ששימשו לבניית המבנה הראשון. סביבת המתחם כולה הייתה אז חלק ממרחב חקלאי פעיל, מוקפת מטעי זיתים.
11
גן אנטימוס, 1869, מכיוון טליתא קומי, מבט ממזרח למערב
צילום: Brogi Giacomo
מקור: אוסף לנקין מאוניברסיטת פנסילבניה
מתוך: תיק תיעוד אדר׳ שעיה רוט, 2023
12
מפת Ordnance Survey of Jerusalem 1963
מקור: הספריה הלאומית הצרפתית
Application is no longer available.
Application is no longer available.
שלב 2 | לפני שנת 1863
זמן קצר לאחר מכן נבנה בניין B, כנראה גם הוא מאבני החציבה שנלקחו מן הבור שמתחתיו — בור שנועד במקור לאגירת מים ושבשלב מאוחר יותר שימש בסיס למבנה נוסף. הקמתו של בניין B משקפת את התרחבות הפעילות החקלאית ואת המעבר ממבנה יחיד לגרעין מגורים פעיל ומתפתח. כמו בניין A, גם מבנה זה נבנה עם גג שטוח, מאפיין מרכזי של הבנייה הערבית המקומית, המותאם לתנאי האקלים ולשימושים יומיומיים כגון ייבוש תוצרת חקלאית ושהייה בשעות הערב.
שלב 3 | לפני מלחמת העולם הראשונה
אחד האלמנטים החריגים במבנה הוא אופן קירויו: במקום קמרונות אבן מסורתיים או תקרת עץ קלה, נוצר כאן פתרון יוצא דופן הכולל עמוד אבן מסיבי במרכז הבית — שאינו חלק ממערכת הקירות — הנושא קורת בטון רחבה החוצה את המבנה מצפון לדרום. על קורה זו נשענות קורות פלדה המתחברות אל הקירות המזרחי והמערבי. אם אכן המבנה המתועד במפת ווילסון משנת 1863–1864 הוא בניין B, הרי שתקרתו המקורית הוחלפה בתקרה זו רק לאחר מלחמת העולם הראשונה, בתקופה שבה החל השימוש בבטון מזוין להתבסס בבנייה המקומית.
בתקופה זו חל ציפוף ניכר במתחם. לבניין A נוספה קומה שנייה, ובמקביל נבנתה קומת הקרקע של בניין C, שהרחיבה את חזית הבינוי לכיוון ציר מבוא המתמיד. תוספת משמעותית במיוחד הייתה הקמתם של ארבעה מבנים ריבועיים בדרום החצר, הממשיכים את כיוון הבינוי של בניין C ויוצרים לראשונה את רצף הסמטה הפנימית המאפיין את המתחם גם היום. עם פרוץ מלחמת העולם הראשונה נעצרו עבודות אלה, כחלק מהקיפאון האדריכלי ששרר בעיר.
מכיוון ששלב זה התרחש ככל הנראה לפני כניסתה של משפחת חסבון למתחם, זהות הבונים והייעוד המקורי של הבנייה המסיבית הזו אינן ידועות. אין בידינו מידע על בעלי הקרקע באותה עת, על זהות האדריכלים או הבנאים, ואף לא על מקור חומרי הגלם—האם האבנים נחצבו במקום, הובאו מן האזור או שויכו לפעילות חקלאית־פרו־עירונית רחבה יותר. כך נותר השלב הזה חידה היסטורית חלקית בתוך התפתחותו של המתחם.
Application is no longer available.
Application is no longer available.
שלב 4 | 1924–1927
במקביל נוספו אגפים מערביים לבניינים A ו־B, והמבנה הארוך שמדרום לבניין C קורה בגג רעפים רציף. לתוספת זו יש הקשר כלכלי רחב יותר: משפחת חסבון עסקה באותה תקופה במסחר עם מדינות אירופה, לרבות מסחר חליפין שבו יוצאו תפוזי Jaffa לאירופה, ומנגד יובאו לארץ רעפים אירופיים. סביר להניח כי במסגרת קשרי מסחר אלה הגיעו הרעפים ששימשו לקירוי המבנה הדרומי, וככל הנראה גם לבניית גג הרעפים שהונח באותן שנים מעל בניין B. כך נטמעה במתחם שכבה אדריכלית חדשה שהעידה על השפעות זרות ושיפור טכנולוגי שהגיעו לעיר בראשית המאה ה־20.
לאחר המלחמה, עם כניסת משפחת חסבון למתחם, החלה תקופת פיתוח חדשה. בוצעו שיפורים ותוספות רבות: מבני עזר נבנו לאורך קיר התמך של בניין C, נעשו התאמות ושינויים בפתחים ככל הנראה עבור מפעל הסיגריות שהיה בבעלות המשפחה.
2
15
מודעה למוסד שפעל בסמוך, ובו אזכור של מפעל הסיגריות של חסבון, עיתון ״הארץ״, 16 לאוקטובר 1925
מקור: אתר עיתונות יהודית היסטורית, הספריה הלאומית ואוניברסיטת תל אביב
מתוך: תיק תיעוד אדר׳ שעיה רוט, 2023
13
13
אנטון עבדאללה חסבון
מקור: אוסף ארתור חסבון
מתוך: תיק תיעוד אדר׳ שעיה רוט 2023
14
15
14
מודעה למוסד שפעל בסמוך, ובו אזכור של מפעל הסיגריות של חסבון, עיתון ״הארץ״, 16 לאוקטובר 1925
מקור: אתר עיתונות יהודית היסטורית, הספריה הלאומית ואוניברסיטת תל אביב
מתוך: תיק תיעוד אדר׳ שעיה רוט, 2023
Application is no longer available.
שלב 5 | סוף שנות ה־20 – אמצע שנות ה־30
בשלב זה עבר המקום שינוי תפיסתי ופיזי משמעותי: הקמתו של שער האבן המפואר בכניסה לא הייתה רק תוספת אדריכלית, אלא פעולה שאיחדה את אסופת המבנים הנפרדים לכדי מתחם מוגדר בעל זהות ברורה. סגנונו המוקפד של השער מיוחס ככל הנראה לאדריכל הפלסטיני הנודע אנדוני בראמכי, והוא שולב בהמשך באופן אינטגרלי בחזיתו של בניין D.
מפעל הסיגריות פעל במתחם במבנה C כנראה רק מספר שנים, מכיוון שעדויות תושבי המתחם מספרות על כך שהמבנה, כמו שאר המבנים במתחם, הושכרו על ידי משפחת חסבון למשפחות יהודיות באותה תקופה.
במקביל לבניית השער, הוקם אגף הבטון של בניין D, שבזמנו הוקם בתור בוטקה קטן לשומר או מחסן כללי למתחם, שיצר נפח מודרני ביחס לסביבתו. בנייה חדשה זו לא ניתקה את עצמה מהעבר אלא נשענה עליו פיזית: קיר האבן המזרחי ששולב במבנה החדש הוא למעשה חומת הגדר המקורית (חומת התחום) של הנחלה החקלאית, שהפכה מאלמנט נופי לאלמנט בנוי.
16
17
מודעה להשכרת דירות במתחם חסבון
מקור: עיתון דואר היום, 05.06.1929, הספריה הלאומית
שער הכניסה למתחם, 2025
צילום עצמאי
19
מעקות הבטון, 2025
Application is no longer available.
16
17
18
חזית דרומית מבנה D. מבנה D בראשיתו נבנה באב ן ירושלמית, ובסגרת השיפוץ שערך אדר׳ בראמכי במחתם חסבון, בוצעו עבודות הרחבה באמצעות בטון
18
Application is no longer available.
שלב 6 | החל מאמצע שנות ה30
מבחינה אדריכלית, השינוי המרכזי התבטא בהוספת מעקות בטון מתועש לאורך חזיתות המבנים, אלמנט שעיצובו מיוחס גם הוא לאדריכל אנדוני בראמכי. השימוש בבטון, לצד האבן המסורתית, סימן את ההשתלבות של המתחם בשפה האדריכלית החדשה של ירושלים המנדטורית.
במקביל לשינויים הפיזיים החלה המשפחה להשכיר את המבנים למוסדות חיצוניים במקביל להמשך השכרת שאר המבנים למגורי משפחות יהודיות. מהלך זה הפך את החצר הפרטית למוקד ציבורי חשוב בתולדות היישוב העברי בירושלים:
א. בית הספר התיכון "מעלה" (בניין A): בשלהי שנות ה-30 הושכר בניין A לטובת תיכון "מעלה". מדובר היה במוסד חינוכי יוקרתי ופורץ דרך, שנחשב לספינת הדגל של הציונות הדתית באותה תקופה. בית הספר, שדגל בשילוב של תורה, מדע וערכים לאומיים, חיפש משכן ראוי לפעילותו המתרחבת, והמבנה רחב הידיים במתחם חסבון סיפק מענה לכיתות הלימוד. נוכחותו של בית הספר במקום הפכה את החצר השקטה למלאת חיים בשעות היום.
ב. שבט הצופים "משואות" (בניין C): בהמשך, לקראת סוף שנות ה-40, הושכר המבנה המאורך המחובר לבניין C לטובת פעילות תנועת הנוער. שבט "משואות", שהוקם בשנת 1945, היה שבט הצופים הדתיים הראשון בירושלים (ובארץ כולה). המתחם סיפק לשבט הצעיר בית: המבנה שימש לחדרי פעילות ומחסנים, בעוד החצר הגדולה וכרם הזיתים הסמוך שימשו למסדרים, פעולות צופיות ומשחקי שדה. עבור חניכי השבט, חצר חסבון הייתה "הבית" שבו עוצבה זהותם הקבוצתית.
19
שלב 7 | אמצע שנות ה־90
זהו השלב בו עבר המתחם את השינוי הקיצוני ביותר בחזותו מאז הקמתו. השינוי נבע ישירות מתנופת הפיתוח של מר כז העיר ובכדי לאפשר גישה, תשתיות וכניסה לחניונים של המבנים החדשים והגדולים שנבנו בסמוך, סללה העירייה את רחוב מאיר שחם.
תוואי הכביש החדש נסלל על חשבון השטח ההיסטורי של המתחם: הוא גזל את חלקו הדרומי, הוביל להריסת המבנה המוארך ומבני העזר הדרומיים, וכפה את כריתתם של מטעי הזיתים העתיקים לטובת הכביש ולצורך בניית חניונים למבנים המודרניים החדשים באזור. במקביל לשינויים הפיזיים בשטח, עוגן מעמדו של המתחם מבחינה חוקית במסגרת תוכנית 4486 (משנת 1998). תוכנית זו הגדירה את ארבעת המבנים ההיסטוריים שנותרו כמיועדים לשימור, וקיבעה את שביל "מבוא המתמיד" כציר ציבורי פתוח לרווחת הכלל.
Application is no longer available.
למרות הפגיעה הפיזית והפיכת המתחם מנחלה סגורה לנכס הגובל בכביש ראשי, החיים במקום נמשכו. לאחר שהמוסדות החינוכיים (בית הספר והצופים) עזבו, חזרו כלל המבנים לשמש למגורים בשכירות, מלבד מבנה A, שנותר ריק עד היום. פונקציית המגורים המקורית נשמרה בצורה עקבית: משפחות המשיכו להתגורר במתחם עד שנת 2011, לעיתים בדירות שפוצלו ושופצו באופן פנימי.
21
21
20
תמונת מחזור של כיתה בבית ספר ׳מעלה׳, שנת 1947, חזית מערבית של מבנה A, צלם: דוד הריס, מקור: הארכיון הציוני
21
שבט ׳משואות׳ של הצופים הדתיים, שנת 1947, נראית תוספת אגף השירותים, מבנה A, מבט מדרום, צלם: דוד הריס, מקור: הארכיון הציוני
Application is no longer available.
ב-150 שנותיו עבר המתחם תהליך של טרנספורמציה באמצעות תוספות והריסות של המרחב הבנוי, כניסה ויציאה של חומרים ושל טכנולוגיות, שינויי בעלות, הלאמה והפרטה, הכללה במרחב התכנוני המודרני והתאמות תפקודיות בין צורות שימוש רבות, ונעשה בהדרגה מנחלה בספר החקלאי שמחוץ לחומות במרחב הפתוח של ממילא לכדי מובלעת עירונית במרכז העיר הצפוף של היום.
החצר שנפרצה בסוף המאה ה-20 אל רחוב מאיר שחם כחלק מפיתוח מרכז העיר קטע את רציפות המתחפ ובו בזמן חשף אותו מחדש, ותכנית 4486 משנת 1998 הכריזה על המבנים שנותרו כבעלי ערך שימורי ואת רחוב מבוא המתמיד כציר ציבורי פתוח.
זמן ההמתנה לתכנית רבת המחלוקת (כאמור, תכנית גדולת מימדים להתחדשות עירונית, בת כ- 1,500 יחידות דיור וכ-100,000 מ"ר) אפשר להתארגנות אזרחית מקומית - המשלבת את המגזרים הפרטי, הציבורי והשלישי - להשמיש את המבנים למטרות חברתיות וקהילתיות:
מבנה B שופוץ להיות בית קפה ומרחב לאירועי תרבות ומוזיקה
מבנה C מתפקד כמרכז קהילה, יד שנייה, למידה ומשרדי ניהול
מבנה D מסייע לאחסנה, לוגיסטיקה ומאפייה לבית הקפה
מבנה A נותר דומם, ריק ונעול, מציג שלבי שיפוץ שונים שנעצרו בתקופות שונות
